בשנים האחרונות ניתוח התנהגות מצוי במוקד של שיח מקצועי וביקורתי גובר העוסק בשאלות של אתיקה, רגישות הקשרית, עבודה עם טראומה ואופן יישום פרקטיקות מבוססות ראיות במציאות טיפולית ומערכתית מורכבת. במקביל, הספרות העדכנית בתחום מצביעה על התפתחות משמעותית של השיח הפנימי בניתוח התנהגות, עם דגש הולך וגדל על תוקף חברתי, ברית טיפולית, חמלה מקצועית וטיפול רגיש טראומה. בהקשר הישראלי, שיח זה מקבל משנה תוקף נוכח היעדר הסדרה פורמלית בתחום ניתוח ההתנהגות, מצב המעצים את האחריות המוטלת על הקהילה המקצועית בהגדרת גבולות תפקיד, סטנדרטים של יישום וזהות מקצועית. הרצאה זו מבקשת לבחון את הזהות המקצועית של מנתחות התנהגות בעידן הנוכחי, ולהציע מסגרת התנהגותית הרואה בזהות זו רפרטואר מקצועי פעיל ולא הגדרה פורמלית בלבד. בהסתמך על מחקרים עדכניים בניתוח התנהגות, קוד האתיקה המקצועי וספרות בתחום הטיפול הרגיש טראומה, יוצג מודל המדגיש את אופן התקשורת, ויסות עצמי, קבלת החלטות תחת עומס ושותפות עם הורים וצוותים כמשתנים מרכזיים המשפיעים על יישום ותוצאות התערבות. ההרצאה תסיים בהצעת קווים מנחים לעיצוב זהות מקצועית עדכנית, אחראית ומבוססת ראיות, כבסיס להובלת שינוי קליני ומערכתי במציאות הישראלית.
בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות בעבודה עם חרדה בקרב ילדים אוטיסטים מתוך פרספקטיבה התנהגותית, לצד רגישות הולכת וגדלה להיבטים אתיים, משפחתיים וערכיים. על רקע מציאות מתמשכת של חוסר ודאות ושיבוש השגרה בישראל, חרדה הפכה למאפיין משמעותי בחיי ילדים, משפחות וצוותים חינוכיים. עבור ילדים אוטיסטים, הזקוקים לעיתים לעקביות, חזרתיות ויכולת חיזוי, מציאות זו מחדדת את הדילמות המקצועיות והאנושיות סביב התערבות, הכלה והגנה. בהרצאה נבחן דרכי התמודדות עם חרדה בגישה ההתנהגותית, על בסיס ספרות מקצועית ועדכנית, תוך שילוב דוגמאות מעשיות מעבודתי עם ילדים המראים קושי בהתמודדות עם שינוי, גירוי חדש או אברסיבי. נתמקד בהגדרות מרכזיות ובהליכים התנהגותיים שכיחים כגון עיצוב, חשיפה הדרגתית ועבודה דרך העדפות ובחירה המדגישים את השליטה של הילד. בחלקה האחרון של ההרצאה נעלה את נושא גבולות ההתערבות בעבודה עם חרדה: מתי נכון להתערב באופן אקטיבי ומתי הבחירה להקל, להמתין או להימנע היא עמדה טיפולית ראויה. נבחן את מורכבות קבלת ההחלטות בתוך המערכת המשפחתית והמסגרות החינוכיות. ההרצאה מזמינה חשיבה משותפת, רגישות והקשבה למשמעות ההתערבות עבור הילד וסביבתו. משך ההרצאה כשעה ורבע
מנתחי התנהגות בכל העולם צריכים ויכולים להתאמן על שיפור מיומנויות האתיקה והעבודה המקצועית שלהם. זאת על מנת להוביל התערבויות יעילות עם קליינטים בשטח! במסגרת סדנא זו המשתתפים ילמדו כיצד לתכנן וליישם תוכנית התערבות שמבוססת על אסטרטגיה של ניטור וניהול עצמי. במטרה לשפר מקצועיות ואתיקה אישית.
חשוב ללמד אנשים עם מוגבלויות לבטא אירועים פרטיים כדי לפתח אצלם עצמאות, ולהבטיח את בטיחותם. תפיסות של בעיות הקשורות לבריאות עשויות להשתנות, בעוד שתיאורי תחושות עשויים להיות מדויקים יותר. בהרצאה יוצג מחקר, שמטרתו היתה לשפר את יכולת הביטוי של אנשים עם מוגבלויות בדיווח על תחושות גופניות, שיכולות להעיד על בעיה רפואית חמורה. במחקר השתתפה אישה בת 20 עם מוגבלויות. נעשה שימוש במערך רב בסיסים מעבר לתחושות, כדי להעריך את ההשפעות של הפעלת גירויים והנחיה מילולית באמצעות הליך השהיית זמן. היא למדה לציין את התחושה הגופנית בהצהרה (טאקט), ולאחר מכן ליזום מילולית את ההצהרה, עבור שלוש תחושות חדשות, ובהתייחס לאיברים בגוף. מבחינה אתית, לימוד מיומנות זו יכול להיות מאתגר עבור אנשי מקצוע, משום שהוא כרוך במגע פיזי של האנשים המודרכים. בנוסף, לימוד מיומנויות שונות של סנגור עצמי (אמירת "לא", המתנה, וכו'), עשוי להיות כרוך בחשיפה לאי נוחות זמנית. יש לשקול שיקולים אתים בהפעלת הליכים דומים.
התנהגות ההתבוננות בפני אנשים היא אחת התגובות האופרנטיות הראשונות והיא מעורבת בהכנת הבמה לכל למידה חברתית עתידית. לא רק שמעורבות חברתית חזותית נחשבת למדד חשוב לקוגניציה חברתית במדעי המוח ההתפתחותיים, אלא ש-כימותה הביא להתקדמות משמעותית בחקר כלי אבחון אוטיזם בקרב תינוקות. ברמה ההתנהגותית, התבוננות בפני אנשים מספקת לנו מידע בנוגע לפונקציה המובחנת ולערך החיזוק של גירויים חברתיים, של אנשים, של מה שהם עושים ומה שהם אומרים. קיימת הסכמה מדעית כללית כי ביסוס חוויות למידה חברתיות מוקדמות ותכופות באמצעות מעורבות חזותית הוא יעד חשוב בתוכניות התערבות לגיל הצעיר, שמטרתן לשנות את מסלול ההתפתחות של הילד ולבסס התנהגות חברתית ומילולית תחת תנאים טבעיים. בשנים האחרונות הועלתה השאלה האם לימוד קשר עין לילדים עם אוטיזם מהווה יעד חשוב ואתי. אטען כי ניתן לענות בצורה הטובה ביותר על שאלה זו על ידי הבנת התנהגות ההתבוננות בעיני אנשים והמשתנים השולטים שלה בהקשר של למידה חברתית. ההרצאה הנוכחית תספק ניתוח של הקונספט של התנהגות המבט המכוונת ליצירת מגע עם העיניים כגורם חיזוק, ודוגמאות וידאו המסבירות כיצד לבסס אותה כהתנהגות מוצעת בשרשרת חברתית מקושרת, ללא שימוש במחזקים חיצוניים לאינטראקציה, בקרב ילדים צעירים עם אוטיזם.
The behaviour of looking at people’s faces is one of the first operant responses and is implicated in setting the stage for all future social learning. Not only is visual social engagement considered an important measure of social cognition in developmental neuroscience, but its quantification has produced significant advances in the study of autism diagnostic tools in infants. At the behavioural level, looking at people’s faces provides us with information regarding the discriminative functions and reinforcing value of social stimuli, of people, of what they do and what they say. There is general scientific consensus that the establishment of early and frequent social learning experiences through visual engagement is an important objective in early intervention programmes that aim to alter a child’s developmental trajectory and to establish social and verbal behaviour under naturally occurring contingencies. In recent years, the question of whether teaching eye-contact to children with autism constitutes an important and ethical objective has been raised. I will argue that this question may be best answered by first understanding the behaviour of looking at people’s eyes and its controlling variables in the context of social learning. The current presentation will provide a conceptual analysis of the behaviour of looking to produce contact with the eyes as a reinforcer and video examples on how to establish it as offered behaviour in a social interconnected chain, without the involvement of reinforcers that are extrinsic to the interaction in young children with autism.
Learning Objectives: 1. Describe the elements of a social chain 2. Provide a behavioural analysis of the environmental contingencies that shape looking behaviour in childhood development 3. Define eye-contact as a social consequence for looking behaviour
יש אנשים שיכולים להיות, ובכן, כל כך קשים. ההרצאה הזו מתמקדת בהתמודדות איתם. קבוצה שסביר שתעלה מיד בראש מערבת את הלקוחות שלנו. או שהם מציבים קשיים עבור אחרים או שאחרים מציבים עבורם קשיים.
ואכן הדברים יהיו רלוונטיים עבורם. אך גם רלוונטי לאנשים בכלל ולא לקבוצה בודדת של אנשים בפרט. הם יכולים להיות על הספקטרום או לא, עם עיכוב התפתחותי או בהתפתחות תקינה, צעירים או מבוגרים, שחורים או לבנים, עשירים או עניים, גברים או נשים, או איפשהו בין אלה לבין מגוון רחב של קטגוריות נפרדות ואחרות. למרות שזה נכון שחלק מהלקוחות שלי (שלנו?) יכולים להיות מאוד קשים, האמת, גם אני יכול. ואם אני יכול להעז, אני חושד שגם אתם יכולים להיות קשים.
ההכשרה הפורמלית שלנו מכינה אותנו די טוב לקשיים שמציגים לקוחותינו, אם כי תמיד יש צורך בעוד. אבל ההכשרה שלנו עושה מעט כדי להכין אותנו לקשיים שמציבים אנשים שאינם ברשימת הלקוחות שלנו, אבל שנמצאים מאוד בנתיב שאנו הולכים בו בזמן שאנו חיים את חיינו המקצועיים והאישיים. גם אלה מאיתנו בעלי יכולת יוצאת דופן לפתור את הקשיים שמציבים לקוחות יכולים להרוויח מהנחיה בהתמודדות עם הקשיים שמציבים אחרים. פשוט מאוד, הצלחה מיטבית בעולמנו המקצועי והאישי תלויה במידה רבה ביכולת שלנו להתמודד בהצלחה עם אנשים אחרים, במיוחד כשקשה להם. ההרצאה הזו תעצים אותנו בלעשות בדיוק את זה.
Some people can be, well, so darn difficult. This talk is focused on dealing with them. A group that is likely to come immediately to mind involves our clients. They are either posing difficulties for others or others are posing difficulties for them. And indeed the talk is going to
be pertinent to them. But it is also going to be pertinent to persons in general and to no single group of persons in particular.
They could be on the spectrum or off, delayed or typically developing, young or old, black or white, rich or poor, male or female, or somewhere in between those and a broad range of other discrete and dimensional categories. Although it is true that some of my (our?) clients can be very difficult, truth to tell, so can I. And if I may be so bold, I suspect you can be difficult too. Our formal training prepares us pretty well for the difficulties presented by our clients, although there is always a need for more. But our training does little to prepare us for the difficulties posed by persons who are not on our client list but who are very much on the beaten path we follow as we live our professional and personal lives. Even those of us with an extraordinary capacity for resolving the difficulties posed by clients can be significantly waylaid by the difficulties posed by these other persons. Quite simply, optimal success in our professional and personal worlds depends heavily on our ability to deal successfully with other people, especially when they are being difficult. The promise of this talk is an increase in our empowerment to do just that.
עם פתיחת שנת הלימודים, ארגון מנתחי ההתנהגות בישראל גאים להזמין למפגש מעניין ומחדש: חשיפה של מודל ‘אימון על פי ערכים’ ליצירת אקלים חיובי ומגדל.
המרצה: יעל הרשקוביץ רובש
המפגש יתקיים בזום ביום חמישי 23.10.25 בשעות 21:30 - 20:00
תקציר:
בהרצאה יוצג מודל “אימון על פי ערכים”, מודל ייחודי שפיתחתי, המשלב עקרונות מניתוח התנהגות עם כלים מעולמות האימון, הספורט וה-ODT.
המודל מתמקד ב-4 שלבים מרכזיים:
המשתתפים יצאו עם כלים פרקטיים ליצירת אקלים כיתה חיובי ומגדל, לפיתוח שפה אחידה המחזקת תחושת שייכות, מגבירה למידה - קשב ותשומת לב ומפחיתה התנהגויות מאתגרות.
"מפתח התשובות" - זיהוי וניהול גירויים
היא התערבות מבוססת מחקר ומעוגנת תפיסתית. ההתערבות מבוססת על המדע ההתנהגותי עם תובנותיו המהפכניות של ישראל גולדיאמונד, ומביאה אותן לחזית הטיפול ההתנהגותי. "מפתח התשובות" מספקת כלים מעשיים לזיהוי וניהול גירויים, תוך יצירת שינוי עמוק ובר-קיימא בדינמיקה המשפחתית והכיתתי
בהרצאה תוצג התערבות מבוססת מחקר ומעוגנת תפיסתית בגישה הקונסטרוקטיבית, מספקת כלים מעשיים לטיפול בהתנהגויות מאתגרות, תוך זיהוי וניהול גירויים, וויסות רגשות, ועד ליצירת שינוי עמוק ובר-קיימא בדינמיקה המשפחתית והכיתתית.
תרומת ה ABLLS לשיפור הקידום והמעקב של ילדים על הרצף האוטיסטי
כמי שתרגם את כלי ההערכה The Assessment of Basic Language and Learning Skills (the ABLLS®-R) שפיתח פארטינגטון, מיכאל מכיר היטב את הכלי ומדריך ביחס לפרוטוקול השימוש בו. ההרצאה תפרט על האופנים בהם ניתן להשפיע על קידום הילדים, ועל הדרך להתחקות אחר ההתקדמות בתוך תוכנית טיפולית.
כמי שתרגם את כלי ההערכה The Assessment of Basic Language and Learning Skills (the ABLLS®-R) שפיתח פארטינגטון, מיכאל מכיר היטב את הכלי ומדריך ביחס לפרוטוקול השימוש בו. ההרצאה תפרט על האופנים בהם ניתן להשפיע על קידום הילדים, ועל הדרך להתחקות אחר ההתקדמות בתוך תוכנית טיפולית.